5 דברים שהלוואי והיו אומרים לי לפני הגיוס / מאת א' (כתב אורח)

"אין לך באמת סיבה לפחד, כולם עוברים את זה ואין סיבה שדווקא לך יהיה לא טוב"

"זאת ההזדמנות שלך להכיר עוד עולמות חדשים במדינה שלא היה לך מושג עליהם לפני"

"אתה תוכל להתפתח ולהתחשל לפני שתצא לחיים האמיתיים"

כמה פעמים כבר יצא לכם לשמוע כאלה תשובות כשדיברתם עם אחרים על חששות לקראת השירות?

כבר לא באמת מרגיש שזה תורם איכשהו, נכון?

לפני 3 וחצי שנים קיבלתי צו ראשון. מאז שאני זוכר את עצמי צה"ל היה משהו שהלחיץ אותי בטירוף והידיעה שאני מתחיל את תהליך הכניסה אליו הייתה נוראית. השתדלתי להימנע מלחשוב על זה ולא התעסקתי בתהליך המלשביות כשלא הייתי צריך (וזאת הייתה הטעות הראשונה שלי).

למה? בעיקר כי בהתחלה למדתי להקשיב יותר מדי למה שאומרים מסביב במקום לבדוק בעצמי, לא הייתי מודע למגוון העצום של תפקידים שאפשר לשרת בהם והייתי בטוח שאם אני בנוי לקרבי, לשם יקחו אותי (ופה הייתה הטעות השנייה). 

עברה בי צמרמורת רק מהמחשבה על עצמי בקרבי ודחקתי לחלוטין את המעורבות שלי במיון לצבא. אמנם אני לא מתחרט במאה אחוז על התפקיד שקיבלתי בסוף, אבל עד היום אני מתחרט על האדישות שהייתה לי ביחס להתמיינות שלי. 

אין הכנה יותר טובה מלדעת "עם מי יש לך העסק", לכן הייתי רוצה לשתף 5 דברים שלדעתי חשוב לדעת על הצבא לפני הגיוס מעבר למה שתמיד מספרים, ולאו דווקא מה שהייתם שומעים ממי שיגיד לכם את המשפטים למעלה:

1. אני לא אנסה לייפות את המציאות, צה"ל זאת לא מערכת קלה. היא לוחצת, פועלת על שיטות מיושנות ודורשת המון מהבורג הקטן במערכת, גם דברים שנשמעים חסרי היגיון לחלוטין. זה בסדר גמור לא להיות מרוצה או להוציא עצבים על מה שמפילים עלינו, אבל למרות המערכת הלא פשוטה, יש גם מקרים שיש סיבה הגיונית למה שקורה. לא תמיד כל 'תיק' שיפול עליכם יהיה חסר צדק, וגם אם לא היינו רוצים שהמציאות תהיה ככה, לפעמים יש גם סיבה למה שקיבלנו לעשות.

2. אל תרגישו רע עם עצמכם אם אתם לא מחפשים להתקדם- בצבא יש מגוון ענק של תפקידים להשתבץ אליהם, אבל ברגע שקיבלתם אחד, הדרך לקדם את עצמכם בתפקידים הבכירים לא תהיה מגוונת יותר מכמה אופציות ספציפיות (ככה לפחות זה עובד בלוחמה). לא תמיד אנחנו נרצה דווקא אחת מהאופציות האלה, וזה בסדר גמור. אל תרגישו שאתם לא מוציאים מעצמכם פוטנציאל או מוותרים לעצמכם בלא להתקדם הלאה, הדרכים המצומצמות שיהיו לכם לבחור ממש לא מעידות בהכרח שמשהו מהן צריך להתאים לכם.

3. לבחור נכון את האנשים בזמן השירות- תכירו אנשים חדשים ותיפרדו מישנים הרבה יותר מהר מכל מסגרת אחרת בחיים. יכול להיות שתגיעו לתקופה שלא תתחברו לאף אחד מסביבכם ותרגישו לגמרי לבד. בתור אחד שעבר רצף ארוך של תקופות טובות ורעות מהסוג הזה, אני יודע להעיד שבסופו של דבר האנשים הנכונים מגיעים בשביל כל אחד, תפקחו עיניים טוב מי אלה ואל תפספסו הזדמנות ליצור קשרים שיכול להיות שיחזיקו אתכם להמשך השירות וילוו אתכם הרבה הלאה.

4. המוח הצה"לי- בצבא עוברים בלי ספק שטיפת מוח, מתרגלים לשפה חדשה והשקפה שונה לגמרי (לפחות לדעתי) על המציאות. אישית פגשתי המון אנשים שאימצו בגלל זה גישה של כמה שיותר לנוח ולא לעשות כלום, ופתאום כל משימה הכי קטנה שיש נראית כמו עינוי. כשעובדים עובדים וכשנחים נחים, לערבב הכול ביחד ולנסות להפוך הכול למנוחה רק הופך את העבודה להרבה יותר קשה ומשיג את המטרה ההפוכה לגמרי, מעבר להרגל הגרוע שזה מסגל לחיים

5. אל תתביישו בדרך שלכם- תופעת ה'צהובים' בצבא היא משהו שאני ממש מתנגד אליה, מישהו רק מעז להתנהג כאילו הוא אוהב את מה שהוא עושה וכולם מרימים גבה לכיוונו. עם כל החוסר מוטיבציה שנכנסתי איתה לצה"ל, לא חשבתי אף פעם שום דבר רע על מישהו שבא עם מוטיבציה, אין שום בושה בלאהוב את מה שאתה עושה בשירות, במיוחד אם נשארים ככה עם כל הלחץ והקושי של המקום הזה. אם אתם רוצים להתקדם, להיות קצינים או כל דרך אחרת להתקדם, תרגישו חופשי לגמרי עם עצמכם גם עם המשפטים וההערות שיזרקו לכם מסביב בין אם אתם מלאי מוטיבציה או עם חששות מהשירות כמו שהיו לי, אין כזה דבר יותר מדי מידע. תחקרו, תשאלו, תוודאו מיליון פעם ותחפרו לכל מי שצריך כדי לוודא שתבחרו לעצמכם את הדרך שהכי תתאים לכם. אולי בסוף זה יקבע איך יראו השנתיים-שלוש האלה.