אידאל היופי / מאת יערה מועלם (י8)
נולדתי למציאות שבה כולם מחפשים להיות מושלמים. ובחרתי לדבר על אידיאל היופי בשבעים שנה האחרונות. אני חושבת שהנושא הזה הוא נושא שמעסיק המון אנשים בעולם שמחפשים להתאים את עצמם לאותה התקופה. לכל עשור היה את האידיאל היופי שלו, ובכל עשור היו תנאים גבוהים על מנת לעמוד באידיאל היופי, בין אם זה היה להיות צר מאוד , ובין אם להפך. בכל עשור להמון היו את התחושות שאם הם לא עומדים בסטנדרטים של אידיאל היופי - אז הם לא יפים.
אידיאל היופי רק הלך והחמיר בשנים האחרונות , פנים וגוף מעוצבים בשלמות גמורה במטרה להיראות כמו בובה. אידיאל היופי מגיע למצב שהמון אנשים לא מוצאים את עצמם כחלק מהחברה בגלל הסטנדרטים שעל פיהם אנו צריכים להיראות. החברה מציבה לנו דרך רשתות חברתיות סלבריטאים מנותחים או שעשו פוטושופ לתמונותיהם במטרה להציג אותם לעולם ״בצורה היפה ביותר״ , ללא פגמים , ללא סימנים , ללא צלקות , ללא שום פגם אנושי. עד כה הרשתות החברתיות היו מציבות לנערים ולנערות את ״השלמות״ הבלתי אפשרית שבבן אדם , ישר בפנים ובכך הביטחון העצמי של אותם נערים ונערות צונח משמעותית . אותם נערים ונערות שרואים ורואות את אותם סלבריטאים שנראים מושלמים ללא שום פגם מרגישים רע עם עצמם בגלל שהם לא נראים ככה גם, בגלל שהם רואים את ״הפגמים״ של עצמם ולא של אותם מפורסמים.
החברה נתנה לאותם נערים ונערות להרגיש שהמטרה היא שלמות , שהדרך ליופי אמיתי הוא פרצוף ללא פגמים , גוף ללא צלקות. לשמחתי , דברים לאחרונה התחילו להשתנות. לאחרונה עולים פוסטים חיוביים ברשתות החברתיות של אנשים שלא רק מראים את הפגמים שלהם, אלא גם מכבדים אותם ואוהבים אותם כחלק מהם. אני לא רק חושבת , אלא גם בטוחה שפוסטים אלו נותנים לאותם נערים ונערות שמרגישים נדחקים בגלל אידיאל היופי , להרגיש אט אט יותר טוב עם עצמם, עם ההבנה והקבלה שאין אדם מושלם , כולנו כאחד ולכולם יש ״פגמים״ . דבר זה יגרום לאותם נערים ונערות להרגיש קצת יותר טוב עם ״חוסר המושלמות״ שלהם.
לדעתי, זוהי התחלה טובה מאוד לעולם שבו ״הלא מושלם״ הוא ״המושלם החדש״ . אני חושבת שכל אחד צריך לא רק לקבל אלא גם להעריך ולאהוב את חוסר השלמות שלו, כדברים שמייחדים אותו מהכלל , דברים שמגדירים אותו ואת הזהות שלו. חוסר השלמות שלנו הופך אותנו לאנושיים לגמרי ובעייני - גם ליפים יותר. אני מקווה שעם הזמן עוד ועוד אנשים יצברו ביטחון עצמי גם מהדברים שהם קצת פחות אוהבים בעצמם וילמדו לאהוב את עצמם , ללא שום תנאים. אני שמחה שהחברה שלנו מתפתחת יום יום למציאות שבה כולם יפים , בכל דרך שהיא. אני מקווה שהחברה תלמד להעריך ולאהוב את עצמה , את קיומה ואת יופייה הפנימי והחיצוני. כי הרי אם לא נאהב, נכבד ונחייה בשלום עם עצמנו, איך נוכל לחיות בשלום עם אחרים?
