השנה המוזרה שלי / מאת ו' (שכבת יא)

מכירים את זה שעובר עליכם יום רע? או להיפך היום הכי טוב שיכולתם לבקש? אז תחשבו שככה עברה לה שנה שלמה! אבל רובה לא הייתה הכי טובה.

אז הכל התחיל כשאמא שלי החליטה לעבור לעיר אחרת ולקחת איתה את אח שלי,כמובן שלא התכוונתי לקבל את זה. כי זה פשוט לקחת חוט ולקרוע אותו באמצע. הופ! והחיים משתנים ב-180°. ככה זה היה כל השנה. מקצה לקצה, יום טוב, יום לא, שבוע טוב ושבוע לא... מריבות, צעקות... לא החוויות הכי טובות שילדה בת 17 יכולה לבקש בשנה הכי קשה שלה בתיכון. מבחנים, עבודות, בגרויות, מתכונות, ואיך אפשר לשכוח את הדובדבן שבקצפת? העבודה שלי אחרי הלימודים. אפילו במבחן אחד נכשלתי בגלל זה (מזל שקיימים משפרים). 

אבל לא הכל היה רק פס שחור אחד גדול, היו גם יתרונות. לגור עם סבתא זה כיף, כי בואו זאת סבתא! היא הבן אדם הכי כיפי בעולם, מרשה הכל, מפנקת... אבל היא לא יכולה למלא את המקום של כולם... בואו נאמר שסבתא שלי עבדה במשרה מלאה בכל התפקידים.  היה קשה לשאת הכל על כתפיים של אדם אחד, אז בנוסף לכל עזרתי לה בכל מה שרק יכולתי. הפכתי ליותר עצמאית בשנה הזו. קיבלתי יותר חופש לעצמי, מהלחץ שהיה בבית לפני, וזה שינה המון דברים בחיים שלי לטובה ולרעה.

אני לא יכולה לומר תודה על השנה הזו, אבל גם לשנוא אותה אני לא רוצה. נכון, היא לא הייתה הכי מושלמת (בכלל לא) אבל קיבלתי ממנה המון, גם על הראש! אבל לא נורא, קורה... היו גם רגעים בהם כבר לא יכולתי לשאת את הכל בעצמי אז הייתי צריכה לפרוק... זה לא היה קל, מנסים להראות שאתם חזקים אבל לפעמים בסוף זה מתפוצץ. לכל בן אדם יש את העליות והירידות שלו בחיים וזה בסדר לגמרי, ולא צריך לוותר ישר. יש אנשים שהחיים שלהם הרבה יותר קשים ומסובכים משלי (שנה אחת בהשוואה לכמה) ולבן אדם אין תמיכה או עזרה. הם נאלצים להסתדר בכוחות עצמם ולפעמים הם פשוט נשברים. אם היו להם מטרות אליהם הם רוצים להגיע, אולי זה היה עוזר להם להתמודד ולהמשיך לצמוח אבל לא תמיד זה מצליח. ככה שאני לא אתלונן אפילו... פשוט צריך להאמין בעצמכם, להאמין שהכל יסתדר והכל יהיה בסדר בסופו של דבר.

לסיכום אני רוצה לומר ששנה משוגעת זאת הייתה אבל גם עם זה לומדים להתמודד...  אז לא משנה מה יקרה פשוט צריך לדעת שזה יעבור, כי דרך ארוכה יש עוד לפנינו ולכן אסור להרים ידיים!